אז מה זו מערכת ההפעלה הזו שנקראת "יום נצח"?
קודם כל היא מתייחסת למערכת הפעלה אחרת, זו שעל פיה חייתי קודם, ומהתבוננות סביבי, אני רואה שמרבית האנשים החיים סביבי חיים על פיה, ולה אני קורא-מערכת ההפעלה "שבוע שנה"
שבוע – שנה
במערכת ההפעלה הזו, אני עובד קשה כל השבוע ,מבוקר עד ערב.
ואז מגיעה השבת, בה אני קורס למנוחה מלאה.
זו יכולה להיות מנוחה פיזית בה אני לא זז מהמיטה, או מנוחה אקטיבית בה אני יוצא לטיול\ חופשה שאין בהם דבר ממרכיבי העבודה הקשה של השבוע
איך נראית מערכת ההפעלה הזו במבט שנתי?
אני עובד קשה כל השנה ואז קורס למנוחה בקיץ- אל "החופשה השנתית" ( ויש המוסיפים חופשות ביניים באביב או בחורף או בחגים).
ובמבט על של כל החיים- אני עובד קשה כל החיים ואז פורש לפנסיה כדי לנוח.
במערכת ההפעלה הזו יש כמה מרכיבים עיקריים-
עבודה: מה שאני צריך לעשות רוב הזמן כדי להתפרנס.
אצל הרבה אנשים העבודה מזוהה כמה ש"אם רק הייתי יכול-לא הייתי עושה".
משפט מאפיין-"העבודה היא חיינו, אבל לא בשבילנו"...."הזמן קצר והעבודה רבה"
תחביב: מה שאני אוהב לעשות.....אם רק הייתי יכול- הייתי עושה אותו יותר, אבל אני חוזר עייף מהעבודה...
משפט מאפיין- "אני לא מקצועי...זה רק תחביב שלי..."
חופשה: מה שאני הכי אוהב לעשות- אני עובד קשה כל השבוע וכל השנה כדי שהחופשה תהיה הכי מגניבה ומרגשת ותספק לי אויר לנשימה בכל שאר השנה השוחקת.
זמן: זמן שווה כסף -TIME IS MONEY. איך אני יודע אם "שווה לצאת מהבית"? את הסכום שאני אמור להרוויח על היציאה הזו אני מחלק בכמה שעות אני משקיע והתוצאה- כמה אני מקבל לשעה. אם זה סכום נמוך מX- "לא שווה לי לצאת מהבית".
משפט מאפיין- "הייתי מת לעשות את זה אבל אין לי זמן "
פרנסה: מה שמסכם את כל הסעיפים הקודמים תחת ביטוי אחד.
מעין "ביטוי על" שמצדיק כל פעולה.
משפט מאפיין-"קודם כל- פרנסה ", "להתפרנס בכבוד". "החיים קשים והפרנסה דוחקת"
----------------------
אבל מסתבר שיש עוד אופציות לנהל את החיים.
הנה מערכת הפעלה אחרת, חביבה, נוחה ומקיימת,
שבהדרגה וסבלנות פיתחתי ועברתי להשתמש בה:
יום-נצח
הציר המרכזי במערכת ההפעלה הזו הוא הפירוש השונה לביטוי- "עבודה".
במערכת ההפעלה הזו אין את המונחים עבודה ותחביב.
במקום ב -עבודה, אני עוסק ב-מלאכה.
המילה מלאכה באה משורש ל א כ שכולל, בלשון המקרא, שתי משמעויות:
1. עבודה יצירתית, כמו במילה מלאכה.
2. שליחות, כמו במילה מלאך ו מלאכות
"אז מה זה כל כך משנה? עבודה, מלאכה... תקרא לזה איך שאתה רוצה, החיים הם קשים והפרנסה דוחקת בלי קשר לאיך אתה קורא לזה..."
אז זהו- הגילוי המרגש שלי היה שאין כאן שינוי מילולי בלבד.
אם במקום לעסוק בעבודה, אני עוסק במלאכה-
יש כאן שינוי מהותי, מהפכני בתפיסת החיים שלי.
קפיצת מדרגה עצומה-
מעבודה - עבדות
למלאכה-שליחות.
ואם נעמיק את הביטוי- שליחות יצירתית.
וכשתפיסת החיים משתנה, נגזרות ממנה אפשרויות לפעולות שאני יכול לעשות.
והפעולות יכולות לשנות את החיים שלי באופן מהותי.
כל הביטויים- תחביב, חופשה, פרנסה -נזרקים לפח.
והביטוי זמן- מקבל משמעות אחרת לגמרי.
אבל מה זאת אומרת שליחות? איך אני מחליט מה השליחות שלי?
אז ככה:
בבסיס מערכת ההפעלה הזו קיימת התפיסה שכל יצור שנמצא בעולם הוא חלק מפאזל מורכב. לכל חלק בפאזל יש ייעוד- שאפשר לקרוא לו גם חזון או שליחות. כשכל אחד מהחלקים בפאזל פועל לקיים את השליחות שלו- יכולה להיווצר הרמוניה.
מאיפה הגיע הרעיון הזה? זו תפיסת חיים שקיימת עשרות אלפי שנים בקרב בני האדם שחיו במסגרות שאנחנו קוראים להם-"חברת ציידים לקטים". כל בני האדם. לא היו אנשים שחיו באופן אחר עד תחילת מה שנקרא "המהפכה החקלאית". יש המון ספרים ומחקרים מעמיקים בנושא הזה ואני לא ארחיב עליו.
במערכת ההפעלה הזו אני לא זקוק לתחביבים. בכל מה שאני עושה המלאכה היא התחביב והתחביב הוא המלאכה.
והחופשה היא לא שנתית, לא חודשית ולא שבועית. היא יומיומית והיא נקראת- מנוחה.
אז איך פועלת מערכת ההפעלה יום נצח?
קודם כל אני חי מתוך הבנה שכל יום עשוי להיות היום האחרון בחיי .
זו הבנה שאני לא יכול להתכחש אליה.
כל אחד מאיתנו יסיים את חייו מתישהו, ואף אחד לא יודע מתי.
לפיכך, אני מתייחס אל כל יום כמסגרת שבמהלכה יש גם את המלאכה וגם את המנוחה
אני רוצה שאם זה יהיה היום האחרון בחיי , אוכל להגיד עליו-
זה היה יום שבו יצרתי, אהבתי, התנועעתי , נתתי ונחתי.
איך אני מתכנן יום כזה?
ראשית אני מציב את הדברים שחייבים להיות בו:
לנוח -אני מציב אותו ראשון כי הייתה לי נטייה לשים אותו אחרון ולפעמים לא הגעתי אליו.
להתנועע כמה שיותר. לקח לי זמן לעכל, אבל היום אני מבין שגוף האדם נבנה כדי להתנועע. הצבתי לי יעד ש 50% משעות העירות יהיו בתנועה. אינשאללה אגיע ל80%.
ליצור- כל אחד ואחת בתחום שלהםן. לא רק אומנים-גם רואת חשבון יכולה להיות יצירתית וגם מסדר מדפים בסופר
לתת- גם בחומר וגם ברוח. אפשר לקרוא לזה גם-לאהוב.
להזין את עצמי- גם במזון פיזי טעים ואיכותי וגם במזון נפשי מרומם ומשמח
ומעל כל המרכיבים האלה אני פורש שמיכה של פשטות, כדי להבטיח שהכל ייעשה בנחת.
כל אחד מהנושאים האלה ראוי להרחבה והעמקה, וזה מה שאכן עשיתי וניסיתי במהלך 15 השנים האחרונות ובפוסטים שאעלה מדי שבוע ארחיב על כל נושא ועל תתי הנושאים שנגזרים ממנו.
בין הנושאים-
"מה זו הפרעת כסף וריגוש?" ,"ניסוי שמיטת המלח", "לצאת לחופש מהחופשה", "תרגילי פשטות", "תמימות מתוך בחירה", "טכנולוגיה מחברת וזו שמנתקת", "למה לשמוט ציניות וסרקאזם", "למה כדאי לצאת מדעתנו", "לוותר על ההאשמה", "תאטרון מרפא" ועוד....
(בתמונה: רשת עכביש בתאטרון היער בטבעון. צילום-נעם גיגר)
מקסים ומעורר מחשבה והשראה :) תודה לך שהחלטת לחלוק את הסודות האלו גם במרחב הדיגיטלי 🙏